
עליי, על הדרך ומי אני - באמת


אני נירית
נעים להכיר,
אם תשאלו אותי מתי הכול התחיל,
אגיד שהייתי פשוט ילדה שמקשיבה.
שמרגישה חזק, שרואה לעומק, שמחפשת משמעות.
שאוהבת אנשים – לא את מה שהם מראים,
אלא את מה שהם שומרים בפנים.

במשך שנים חייתי לפי "הספר".
עשיתי את "מה שצריך":
תארים, קריירה, תפקידים משמעותיים, מסגרות יציבות.
מבחוץ – הכול נראה "טוב". אבל בפנים משהו היה כבוי. עייף, מותש.
ריק לפעמים, מוצף לפעמים.
קמתי כל בוקר כי פשוט הגיע עוד יום. לא כי הלב שלי התעורר.
ואז פגשתי את שיטת סאטיה, ואחריה את ACT. לא כשיטות. כדרך.
כבחירה יומיומית לחיות מתוך הקשבה, נוכחות וחמלה.
התעוררתי לחיים. ומתוך המפגש הזה התחילה תנועה.
ב־2018 הקמתי את העסק שלי כמאמנת. והיום, מתוך (ועדיין בתוך) מסע התפתחות עמוק – אישי, רגשי, מקצועי – אני יוצרת מרחבים בטוחים לאנשים שמבקשים לפגוש את עצמם.
לא כדי “לתקן”. לא כדי “לפתור”. רק לפגוש. באמת.
מה אני מביאה איתי?
(או: למה דווקא אני?)
אני מביאה נוכחות שקטה, הקשבה עמוקה גם למה שלא נאמר בקול.
אהבה אמיתית לבני אדם – לא רק לרגעים היפים שלהם.
מרחב שאפשר פשוט להיות בו "אני".
אני מאמינה באנשים – גם כשקשה להם להאמין בעצמם.
לא נבהלת מדמעות, לא ממהרת לעצה או פתרון.
יודעת להחזיק כאב – בלי לרוץ לתקן אותו, בלי לברוח ממנו.
ואני שם – גם כשקשה. אולי בעיקר אז.
אני יודעת מה זה לפחד, להתבלבל, ללכת לאיבוד –וגם מה זה לבחור בעצמי מחדש. לאט. מתוך אהבה. מתוך חמלה.
אני מאמינה בשאלות – לפעמים אפילו יותר מתשובות.
אני לא רק לומדת שיטות – אני חיה אותן.
אין אצלי "צריך". יש מקום לנשום. לטעות. לשאול. לצמוח.
אני לא מושלמת – אבל תמיד אהיה שם באמת.
ובכל מפגש – אני פשוט איתך. יד ביד.


את דרכי בעולם האימון התחלתי בשיטת סאטיה,
אותה למדתי בבית הספר Emotion.
בהמשך הוסמכתי כמטפלת בגישת Li-CBT) ACT) ב"גומא גבים".
כיום אני ממשיכה ללמוד ולהעמיק בתוכנית הדו־שנתית לתרפיות הגל השלישי במרכז "שילוב".
לפני שהקמתי קליניקה משלי, עבדתי שנים רבות בתפקידי גיוס, תחקור ביטחוני והובלת פרויקטים בארגונים גדולים ומוכרים.
צברתי ניסיון, אחריות, הצלחות. אבל את הלב שלי – מצאתי במקום אחר. במפגש האנושי. ברגעים הקטנים של הכנות.
במקום שבו אפשר פשוט להיות.
ומי אני –
גם על הנייר?
אני בוגרת תואר ראשון בחינוך וסוציולוגיה ותואר שני בלימודי עבודה –
שניהם מאוניברסיטת תל אביב.
רגע, אז למה את מומחית?
שאלה מצוינת.
אני לא מומחית ל"זוגיות", ל"כסף" או ל"קריירה". אני לא אורתופדית לכף היד.
אבל אני יודעת לפגוש אדם בדיוק איפה שכואב לו –
ולעזור לו לראות את מה שנמצא מתחת לפני השטח.
כי לא פעם, מה שמביא אותנו לתהליך – הוא רק הסימפטום.
והשיחה על "הנושא" (כסף, זוגיות, קריירה) היא רק הדלת שדרכה נכנסים – אל לב הדברים.
אז אם אני משהו – אולי אני "רופאת משפחה של הנפש":
אנחנו נתחיל את התהליך מנושא מסוים, אבל ננוע יחד לעומק – אל הפחדים, הדפוסים והמנגנונים שמנהלים אותך מבפנים.
כדי לשחרר, לבחור אחרת, וליצור תנועה חדשה.

ומה אני אוהבת?
אני אוהבת להיות אמא.
אוהבת את המשפחה שלי, את החברות והחברים,
מוזיקה, הופעות חיות, את הים של תל אביב.
אוהבת ללמוד. אוהבת לנהוג.
אבל מעל הכול – אני פשוט אוהבת אנשים. וזה, כנראה, כל הסיפור.
